שיח בתערוכה "232, הקצוות הפריכים של הזיכרון"
Thu, Nov 12
|הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי
Time & Location
Nov 12, 2026, 6:00 PM – 7:30 PM
הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי, אצטדיון טדי (שער 22, דרך אגודת ספורט בית"ר 1) ירושלים, ישראל
About the Event
מוזמנים ומוזמנות לשיח בתערוכה "232, הקצוות הפריכים של הזיכרון"
עם האמנית עינת עריף-גלנטי
והאוצרת המלווה מעין ישראלי
יום חמישי | 12.11 | 18:00
📍הגלריה החדשה טדי (אצטדיון טדי שער 22)
מספר המקומות מוגבל >> מהרו להירשם!
············································································
על התערוכה:
232, הקצוות הפריכים של הזיכרון
בינואר 2024 הצטרפה עינת עריף-גלנטי למשלחת של יד בן צבי שהוקמה בעקבות טבח ה־7 באוקטובר במטרה לאסוף, לתעד ולשמר "חפצי טראומה" מבתי הנפגעים, בהבנה שהאירועים שאנו חווים הם ציון דרך מרכזי בתולדות המדינה. עריף-גלנטי ביקשה להצטרף לפרויקט "ארץ חפץ" זה, והתפקיד שנפל בחלקה היה לצלם את החפצים הללו לאחר שהוצאו מסביבתם הטבעית ואיבדו את תפקידם המקורי, ולעיתים קרובות גם את צורתם, שהתעוותה עד לבלי הכר.
עד היום נסעה עריף-גלנטי ליישובי הנגב המערבי עשרות פעמים, שנפרשו על פני שנתיים וחצי. תיעוד הנסיעות במסלולן הקבוע לאורך כביש 232 הוא עדות לשינויים שעברו הדרך, הנוף ומצבנו הביטחוני, הנפשי והפוליטי.
הדימויים המוצגים בתערוכה הם חלק מזערי ממעל 20,000 תצלומים שצילמה עריף-גלנטי לאורך הדרך תוך כדי נסיעה ממושבה ליד הנהגת, רובם מתווים לנו את הדרך לעוטף עזה בהקבלה גאוגרפית לאורך המסדרון בקומת הסדנאות. אותם המקומות וציוני הדרך שעל פניהם חלפה שוב ושוב במשך התקופה הזאת הולכים ומשתנים לנגד עינינו. העונות מתחלפות, המיגוניות, שעטו ציורי קיר, הולכות ומתכסות במדבקות לזכר הנופלים, ועוד ועוד מיצבים למען שחרור החטופים מוקמים לאורך הדרך, ואז הולכים, דוהים ומתכלים בשמש הקופחת ובגשם הסוחף. ובמרוצת כל הזמן הזה הפרחים שבים ללבלב והאיכר חוזר לחרוש את האדמה.
עריף-גלנטי עוסקת מראשית דרכה האמנותית בטבע דומם ובצילום מבוים בהשראת ציורי הוואניטס ההולנדיים, המתמקדים בהבלי העולם הזה, בשבריריות החיים, בקמילה ובכליה. העין שלה מיומנת למסגר ולקלוט מצבים וקומפוזיציות בעלות משמעות כפולה: שדות ושמיים כחולים ובאופק מיתמרים עמודי עשן מכיוון עזה, טביעות רגל של חתול באפר של בית חרב, או שמיים בהירים ומסוק קרב המפלח את הפסטורליה בתחושת איום ממשמשת ובאה. לדבריה של עריף-גלנטי, היא תמיד עסקה בצילום פורנזי בדרכים שונות, אלא שרק בפרויקט זה היא משתמשת בו בתצורתו המזוקקת ביותר.
התערוכה מזמינה אותנו לנוע לאורך ציר התנועה, ציר הזמן, להקשיב ללהקות הציפורים בשמיים, לטנקים החורצים תלמים בכביש האספלט, להתפעל מהקשת שיצאה לאחר הגשם, אבל גם להריח את ריח השריפה שכבתה. לחוש את האהבה שנמצאת בבתים וניבטת אלינו מהחפצים שאנשים אספו וטיפחו, אך גם לחוש את השנאה העמוקה שבערה והביאה אותנו לטבח הנורא, ובעיקר להסתחרר מכמות הדימויים המציפה אותנו מכל עבר ומותירה אותנו כלואים באותו רגע מתמשך כבר שלוש שנים.
עינת עריף-גלנטי
ליווי אוצרותי- מעין ישראלי